יום שני, 18 בנובמבר 2013

פוסט אורח: "סוטת שיער"

מזקיקי ראשה של שופעת שיער, מאת: לסבית לא מתורבתת

מישהו מהעבודה, וזו עבודה שלא מרבים לתקשר בה, שאל אותי על התספורת החדשה שלי. אני לא תמיד יודעת מה לענות לא/נשים שלא נראים וחושבים כמוני (כלומר קו'ירים פמיניסטיות). לא יודעת אם לתת תשובה מעניינת ולדבר על תספורת חדשה כמו על אוכל – חושים, תשוקות, משחקים, והמצאות ובעיקר אידאולוגיה של טעמים ומראות, או לנסות לענות תשובה מובנת למיינסטרים, שלרוב אני בוחרת שלא להצליח לתת. 
במקרה הזה עניתי משהו לא קוהרנטי, עם הרבה ניפנופי ידיים במקום ניפנופי בלורית. לא הצלחתי לסרק את התשובה לאיזה שביל בצד קולע ומעניין.
אח"כ החלטתי לתת לו את החוברת הכ"כ מעולה ומכוננת של יוסי מקייטון ומיש, איך להפסיק להיות סטרייט/ית ב-7 צעדים קלים, שלדעתי עונה על השאלה הזאת הכי טוב.
(גילוי נאות – יוסי המהמםת היא זו שגזרה, גילחה וצייר על ראשי את התספורת שעוררה התעניינות)

פעם היה לי שיער ארוך. וגם שמלות קצרות וגופיות בטן ופוזות למצלמה שבאו עם זה. פעם אפילו הורדתי שיערות, למרות שלא היו לי הרבה. ואז התחשק לי לשחק, לגוון, לנקות שטויות של נשיות מיינסטרימית מוכתבת ולהתקשט בשטויות אחרות.
באיזשהו שלב של גיל ההתבגרות, ביחד עם עוד כמה החלטות חורגות-תלם, החלטתי לא לצמצם את עצמי במרחב, לתת לגוף הנשי והחושני שלי לגדול ולצמוח, ולתת לי הזדמנות להכיר את הגוף שלי לא מבעד לדיאטות וסכיני גילוח, אלא כמו שהיא, חוגגת ונחגגת וטבעית ופראית (גוף בהטיה דיקדוקית נשית, ברור). זה פתח לי אהבה חדשה לקולינריה טבעונית עסיסית זוללת יוצרת ומאכילה. וזה הצמיח לי שיער. כאילו כל השיער על הראש (שקיצרתי בשלל תספורות קו'יריות) עבר לשחק על גופי. כאן הסיפור מתתלתל - ככל שהפכתי להיות יותר דייקית, הגוף שלי הנכיח את זה יותר בסטריאוטיפ השיער. בלי שינוי הורמונלי, בלי חריגה משום תקינות רפואית של הסדר הקיים, הגוף שלי מציירת לה בשיערות – רגליים, ואז עוד על הרגליים, ואז עוד, ואז גם פנים, סנטר, צוואר, ואז מחשוף, ורעמת גב ברונטית עשירה. הרפואה הגדירה לי 'היירסוטיזם', שאני לא יודעת מה המשמעות הרפואית-מילולית של המונח המקצועי הזה, אבל אני סוטת שיער גאה. וזה לא שבהתחלה זה לא היה מאתגר אפילו לפמיניסטית שכמותי, אבל מזל שתקינות נורמלית אינה דבר שאני שואפת אליו כלל וכלל ושיש לי סיפור אהבה עם קלישאות וסטריאוטיפים ועכשיו גם עם כל השיערות שלי.

קצת לא חכמה, כמי שגדלה בסביבה חברתית שבה להיות סתם סטרייט זה מביך, המשכתי לגדול בסביבה שבה הכינוי שלי בפורום לסביות שהיה "שעירה וסקסית" הביא לי שלל מחזרות וירטואליות מוצלחות במיוחד. אז ללא ספק הסביבה שלי מאפשרת לי לצמוח ולהצמיח ובעיקר להתלטף, כי השיערות האלה כ"כ רכות ונעימות. תסרוקות גוף קו'יריות ושיער גוף נשי וקו'ירי סביבי הן מעצימות ומכוננות, אז תודה לכןם ולשיערותכןם. אני מצליחה להיזכר רק במקרה אחד שמישהי מסביבתי הביעה זעזוע מכל שיער הפרא שעל הגוף שלי, ושל עוד כמה סרבניות-גילוח לידי. אבל גם זה נגמר בבקשה שלה לראות וללטף מקרוב...

פעם חשבתי שאני מגדלת כלב, ירקות בגינה ושיערות גוף, כי הגוף שלי הוא מקדש. חברה מורידת-שיערות טענה שזו הסיבה שהיא מורידה את שלה. גם היום, כשקדושה היא מושג שאני נהנית דווקא לפרק (אך לא חלילה לגלח או למרוט), אני יודעת שאני לא רוצה שום מזבח של שעווה להקריב עליו משיערות הגוף האהובות והנעימות והיפות והקו'יריות שלי לשום אלוהיי או אלוהות האסתטיקה החד-גונית המצמצמת, מרובת סימני מריטה וזיפים. לפעמים בא לי להשתטות איתן, לפעמים להתקשט, לפעמים להדגיש את הנשיות שבהן, לפעמים להשתמש בהן למשחקים מגדריים ולפעמים להנות מהטבעיות שלהן (טבעי במובן של כל גווניו ואפשרויותיו. לא במובן של מה הדבר הטבעי-תקין לעשות או להיראות – את זה תעשיית היופי והגילוח מכתיבה בהצלחה עזה ועצובה, כחוק טבע כוזב של מה נקי-יפה-אסתטי-נשי-גברי, באשליה עמוקה של העדפה אישית)

כל זה עוד מבלי להיכנס לזה שאני מסרבת בשמחה רבה ובשיער פרוע, לתמוך - כלכלית ורעיונית - בתעשייה שלמה של הורדת שיערות, תעשייה שבנויה כמעט רק על בנייה של צימצום ודיכוי של דימוי עצמי וחברתי של גוף. גם אם בעצם זה הנושא שהתכנסנו כאן לשמו, במיטב מחלפות ראשינו וגופינו.

רגע, אז גם אני מקבלת סכין גילוח עם ידית של זהב?
אפשר בוורוד?


----
לצערי, "לא".
בכל מקרה, פוסט אורח זה הוא חלק מן הסדרה "זיפים". אפשר ללחוץ על הקישור, ואפשר גם לקפוץ לפוסט הראשון שמסביר את כל העניין. בנוסף, אשמח מאוד אם תוכלו לקפוץ לעמוד של הבלוג בפייסבוק, ללחוץ Like וגם לקרוא הגיגים שלא הופכים לפוסט שלם, וכמובן, לשתף ולהרחיב את מעגל הקוראים. תודה!

Grab This Widget

6 comments:

אנונימי אמר/ה...

אהבתי את החוברת "איך להפסיק להיות סטרייט..." אבל לא הבנתי מדוע היא מיועדת דווקא ללהט"בים

אנונימי אמר/ה...

פוסט מענג וחשוב לקריאה, גם בפעם השנייה :)

לאנונימי/ת: החוברת מיועדת לנוער, לכל מי שרוצה לקרוא אותה, לא דווקא ללהט"בים.

אנונימי אמר/ה...

כיף לקרוא, פוסט קליל ומעניין. דווקא כגבר אני מחליט להתגלח כל יום (כמעט נו) וזה בעיקר את שיער הפנים כמובן כי על החזה בקושי צומח לי ואני איתך בגישה של רגליים עם קצת שיער. עכשיו עברתי להשתמש בסכיני גילוח של אקסבלייד שהם איכותיים וגם זולים ומגיעים עד הבית מה שגורם לי יותר להתגלח ביום יום ולהגיע למשרד נראה כמו בן אדם. גם שיער זה עניין של כמות

Itai Greif אמר/ה...

טוב, זו כבר התגובה האנונימית השנייה שנורא נורא חשוב לה להזכיר את xblade... וזה מתחיל להיות לי לא נעים. אז את התגובה האנונימית הבאה שיהיה לה נורא נורא חשוב לפרסם את xblade, ואת אלו שאחריה, אני פשוט אמחוק.

אריאל אמר/ה...

בלוג מרשים, שמח שהגעתי אליו דרך גוגל הנפלא, תודה איתי!

Itai Greif אמר/ה...

תודה אריאל! איזה כיף לקרוא מחמאות כאלה!

הוסף רשומת תגובה